גזר דין בתיק ת"פ 636-08

1. לאחר שמיעת הראיות בתיק, כמפורט בהכרעת הדין מיום 5.2.11, הורשעה הנאשמת 1 בהעסקת עובדים זרים ללא היתר במסגרת עסקיה, זאת בניגוד להוראת סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן: "החוק"). הנאשם 2 הורשע בעבירות לפי סעיף 5 ו- 2(א) לחוק.

2. עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהכרעת הדין, מלמדות כי ביום 23.7.07 העסיקה הנאשמת 1 תשעה עובדים זרים, תושבי הרשות הפלסטינאית, שלא כדין. שבעה עובדים הועסקו ללא רישיון עבודה כלל ושני עובדים נוספים הועסקו שלא בהתאם לתנאי ההיתר. כמו כן, נקבע כי הנאשם 2, שהינו בעל מניות ומנהל רשום בחברה, הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירה דנן.

3. בעניין העבירות נשוא תיק זה נאמר בפסיקה:

"העסקת עובדים זרים ללא היתר, בלי הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים..."(ע"פ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי (פסקי-דין עבודה, כרך לח, תשס"ג-2003) )

תכליתו של החוק כפולה היא: מחד, לשמור על תנאי עבודה ראויים לעובדים הזרים. מאידך, לקדם את האינטרס הציבורי שבמניעת כניסה של שוהים שלא כדין לישראל, הגורמים לעליה ברמת האבטלה והפחתה ברמת השכר.

מדיניות ענישה ראויה תקדם את תכליות החוק ויחד עם זאת תעניק משקל לנסיבות המקרה הספציפי. 

4. בעניינה של הנאשמת 1 קובע החוק קנס מוגדל נוכח העובדה כי העבירות נעברו במסגרת עסקה. לפיכך הקנס המרבי בגין העבירות במקרה זה של העסקת תשעה עובדים זרים שלא כדין עומד על 1,051,200 ש"ח.  הקנס המרבי בעניינו של הנאשם 2 עומד על 29,200 ש"ח.

5. המאשימה טענה בפנינו לקנס גבוה והתחייבות בשיעור גבוה . לטענתה  הגם שהנאשמים נעדרי הרשעות פליליות קודמות, הרי שלמקרה דנן קדמו שתי הודעות קנס בגין העסקת עובדים זרים אותן הנאשמת 1 שילמה. לפיכך אין זה מקרה ראשון של העסקה מסוג זה נתקיימה מודעות לעבירה.

6. ב"כ הנאשמים טען בפנינו כי עצם ההרשעה הפלילית תסב נזק הן לנאשם 2 והן להמשך פעילותה של הנאשמת 1, אשר הינה חברה מסודרת, דבר העלול לפגוע בפרנסתם של עשרות עובדיה. כמו כן, המדובר בהליך פלילי ראשון ומאז ביצוע העבירות נשוא כתב אישום זה בשנת 2007 לא ביצעו הנאשמים עבירות נוספות. יתר על כן, נשמעה עדותו של אחד העובדים אשר בגין העסקתם הורשעו הנאשמים, מהעדות עולה כי הנאשמת 1 התנהלה כדין כלפי עובדיה. הוסיף ב"כ הנאשמים וטען כי לדידו יש להתחשב לקולא בעובדה כי כתב האישום הוגש חמש שנים לאחר קרות המעשה.

7. זאת ועוד, הנאשם 2, אשר מסר לבית הדין הסכמתו לשפיטה בהעדר ואף לא התייצב במועד הטיעונים לעונש, השמיע דברו בישיבה מיוחדת שנקבעה למטרה זו. הנאשם 2 העיד כי יש לו משפחה גדולה הנתמכת בו וכי הוא סובל מ"לחץ דם וסוכר" כדבריו. 

8. בשים לב לתכלית החוק, לנסיבות המקרה ובהן חומרת העבירות וריבוי העובדים שהועסקו שלא כדין, לחשיבות ההרתעה תוך התייחסות לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, להישנות העבירות ולנסיבות הקונקרטיות של הנאשמים, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

9. על הנאשמת 1 יושת קנס בשיעור 630,720 ש"ח המהווה 60% מהקנס המרבי הקבוע בדין כמפורט לעיל. הקנס ישולם ב- 60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע עד ליום 1.12.12 והתשלומים הבאים בכל 1 בחודש בחודשים שלאחר מכן. אם לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

10. על הנאשם 2 יושת קנס בסך 14,600 ש"ח המהווה 50% מהקנס המרבי הקבוע בדין כמפורט לעיל. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע עד ליום 1.12.12 והתשלומים הבאים בכל 1 בחודש בחודשים שלאחר מכן. אם לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

11. בנוסף, ימסרו הנאשמים התחייבות לפי סעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז- 1970, שלא לעבור      עבירה מסוג העבירות בגינן הורשעו בהליך זה, תוך 3 שנים מהיום.

הנאשמת 1 תחתום על התחייבות עד לגובה 80% מהקנס המרבי היינו 840,960 ש"ח. הנאשם 2 יחתום על התחייבות בגובה הקנס המרבי היינו 29,200 ש"ח. היה והנאשם 2 לא יחתום על התחיבות כאמור ייאסר בגין כך למשך 60 יום. היה והנאשם יחוייב לממש את ההתחייבות ולא יעשה כן ייאסר בגין כך למשך 90 יום.

12. נוכח בקשת הנאשמים בפרו' מיום  12/9/12 יישלח גזר הדין בדואר.

13. זכות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה תוך 45 יום מיום המצאת גזר הדין.

ניתן היום,  כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: